מה מכסה גשם שיורד או גשם שיורד
זהו תמצית מתוך תביעה ופסק דין שניתן בבית המשפט בא אנחנו למדים כי יש צדק ענק בהחלטות כבוד השופטים ..
באחת מסערות חורף הציפו מי גשם את ביתו של מר יהושוע טל.
המים גרמו נזקים רבים למרצפות, לקירות ולתכולה. טל פנה לחברת הביטוח הכשרה וביקש לממש את זכויותיו על פי פוליסת ביטוח הדירה שרכש אצלה.
לא מגיע לך דבר, השיבו מסלקי התביעות בהכשרה.
בפוליסת הדירה יש אומנם כיסוי לנזקי גשם אבל יש גם חריג: נזק ממי גשם הדולפים לדירה מבעד לקירות או לתקרה אינו מבוטח.
מי שיקרא את החריג יבחין מיד כי הוא מרוקן כמעט מכל תוכן את הכיסוי. לפי החריג, שנוסח בידי המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, הכיסוי תקף רק במצב נדיר בו הגשם חודר לדירה מתוך האדמה. אולם גם הניסוח מרוּקן התוכן של המפקחת לא השביע את תאבונה של חברת הביטוח. כפי שנראה מיד הכשרה ניסתה לשלול מהמבוטח את תגמולי הביטוח גם במקרה הנדיר בו מי הגשם חדרו לדירה מתוך האדמה. מסלקי התביעות בהכשרה דחו
אם כן את תביעתו של טל והוא פנה לבית משפט השלום באשקלון.
המחלוקת בין טל לבין הכשרה הונחה על שולחנה של הרשמת הבכירה עידית כלפה.
המקרה שלי, טען טל בפני הרשמת הבכירה, הוא המקרה הנדיר שהחריג לא חל בו.
אצלי המים חדרו מלמטה למעלה. להוכחת עמדתו הביא טל מומחה לאיתור נזילות ורטיבות. המומחה ניר יהודה מחברת אינפרטק הסביר לרשמת כלפה כי ביתו של טל מצוי במדרון.
לכן מי הגשם נקוו לתוך האדמה וחדרו משם דרך הרצפה אל הבית. את מסקנתו שהמים הגיעו מלמטה למעלה ביסס המומחה על ממצאים מהשטח שתועדו בזמן אמת:
תמונות הבוץ שבעבע בין המרצפות ושמקורו בחול המילוי מתחת לרצפה, אחוזי לחות גבוהים יותר ברצפה מאשר בקירות החיצוניים. כן אובחנה רטיבות קפילרית,
כלומר רטיבות העולה מלמטה למעלה הנובעת מיכולת המים לטפס על קירות בניגוד לכוח הכובד. רטיבות זו נמצאה גם בקירות הפנימיים ולא רק בקירות החיצוניים. לעומת מומחה המבוטח, הביאה הכשרה מומחה מטעמה השמאי מטעם חברת ביטוח מר משה קרמר. בעדותו התברר כי חוות דעתו חסרה ובלתי מבוססת דיה כך כלשון הרשמת.
שמאי הביטוח הודה כי כתב את חוות דעתו מבלי לראות את התמונות שצולמו בדירה בזמן אמת בעת הצפת הדירה.
הרשמת גם גילתה סתירות מהותיות בחוות דעתו של השמאי מטעם חברת הביטוח.
כך למשל שלל שמאי הביטוח את האפשרות כי המים עלו מהקרקע לתוך הדירה אולם באותה נשימה המליץ על ביצוע איטום מתחת לפני הקרקע. הוא אף הודה כי ישנה עליית רטיבות קפילרית גם בקירות הפנימיים.
בסופו של דבר, הרשמת הגיעה למסקנה כי "הצפת המבנה ארעה כתוצאה מעליית המים מהקרקע וריצוף המבנה ולא כתוצאה מחדירתם מקירות המבנה. כפועל יוצא הוכח כי המקרה חוסה תחת הגדרת מקרה הביטוח וכי אינו מוחרג ממנו".
האם נציגי הכשרה שוכנעו כי עליהם לוותר ולשלם למבוטח? לא התעקשו. גם אם בחריג לא כתוב שאין כיסוי למים שחודרים מלמטה "הרי שמדובר ברציונל זהה ויש להחריג אף מקרה כזה מתחולת הפוליסה".
הרשמת דחתה את הטענה מכל וכל. "הלכה ידועה היא כי חריג לפוליסה יש לפרט ולפרש באופן ברור וכי מקום בו ישנו ספק, יחול הכלל בדבר פרשנות כנגד המנסחת, חברת הביטוח".
בכך לא הסתיימה המחלוקת. הכשרה כפרה גם בנזקים שנגרמו למבוטח. כך בין השאר טענה כי די בייבוש הרצפה והקירות ואין צורך לבצע עקירה והרמת אריחים כדי לייבש את הבטון שמתחת.
הרשמת נאלצה לשמוע את שמאי שני הצדדים ולהכריע ביניהם.
"לאחר ששמעתי את עדויות המומחים, הגעתי לכלל מסקנה כי עדיפה עליי עמדתו המקצועית של השמאי חיים שריקי מטעם המבוטח על פני העמדה המוצגת בחוות הדעת מטעם הכשרה.
עדותו של שריקי הותירה בי את הרושם כי המדובר בחוות דעת מוקפדת, אשר ניתנה לאחר בחינה ושקילה. כנגד עדויות אלה, ומצאתי את עדות שמאי הביטוח בלתי מבוססת ואף מתחמקת בחלקה".
הרשמת חייבה אם כן את הכשרה לשלם למבוטח את מלוא הנזק.
ומה באשר להפסד הזמן, הטרטורים, עגמת הנפש והפסד ימי העבודה? "שוכנעתי כי אכן יש במקרה שארע כדי לגרום למבוטח לאבדן זמן ולטרטורים במידה מסוימת ומצאתי לאמוד את הפיצוי בגינם בסך של אלף שקל.
בנוסף חויבה הכשרה בהוצאות משפט, שכר המומחים ששכר ושכר עורך דין הכול יחד בסכום של ששת אלפים שקל. התוצאה כמובן חיובית.
המבוטח זכה במה שמגיע לו. אולם נשאלת שאלה חוזרת: למה שהכשרה לא תנהג כך גם עם המבוטח הבא שלה, מה כבר עולה לה לטרטר את המבוטחים בטענות סרק מקוממות?
* פסק דין הנ"ל נערך ונכתב ע"י משרד עורכי דין חיים קלייר
להלן קישור לכתבה באתר > "גשם שעולה או גשם שיורד"
קישור לכתבה ב YNET > גשם שעולה או יורד
מכאן יודגש כי פסק דין זה הינו תקדימם משפטי לכל עניין ודבר הקשור לנזקי מים, ועורכי דין רבים משתמשים בתקדים זה