שיטת מצליח שלא הצליחה לחברת הביטוח
האמירה הזו בדרך כלל באה באופן טבעי לחלק מאתנו, עד שחלילה כאשר נגרם אסון לרכושנו, כמו למשל נזקי סערה, הצפה, וכיוצא בזאת.
לפנינו דוגמא וסיפור אמיתי שקרה בחורף האחרון, במזג אוויר הסוער, רוחות חזקות העיפו את גג הרעפים בביתם של משפחת רוטנברג (שם בדוי) ומי גשמים חדרו לביתם וגרמו לנזקים בלתי הפיכים.
מייד עם קרות המקרה הזמין מר רוטנברג בעלי מקצוע שיתקנו את הגג תוך שהוא מפנה את רכושו אשר ניזוק באירוע נשוא תביעה.לאחר השלמת תיקון הנזקים, מר רוטנברג לא ידע שהביטוח מכסה את נזקי הסערה ומיהר להודיע לחברת הביטוח אצלם היה מבוטח.חברת הביטוח שלחה שמאי מטעמה אשר זה האחרון אישר וקבע כי כל ההוצאות בגין תיקון הנזקים שנגרמו מאושרות, תודה רבה לשמאי הכריז רוטנברג לשמאי והמתין לקבלת הפיצוי מחברת הביטוח.
חלפו חודשים רבים ומר רוטנברג לא קיבל שום פיצוי מהשמאי רכוש של חברת הביטוח.בשיחות שקיים עם נציגי מחלקת התביעות של חברות הביטוח נענה בתירוצים רבים, כאשר לבסוף טענו נציגי חברת הביטוח כי הם דוחים את התביעה בשל העובדה כי חלפו כחמישה חודשים מיום קרות המקרה ועד להודעתו של רוטנברג לחברת הביטוח.
בתשובתו טען "האמת, לא ידעתי שהביטוח מכסה את נזקי הסערה" והייתי עסוק מאוד לתקן מייד את הנזקים בשביל שיהיה לי ולמשפחתי מקום לישון".
אך חברת הביטוח עמדה על שלה וסירבה לתת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו.בלית ברירה פנה מר רוטנברג לעזרת בית המשפט וכאן אני חוזר ומדגיש כי חברות הביטוח משתמשת ב"שיטת מצליח", במחשבה, אולי נצליח להתפשר, ממילא אנחנו צריכים לשלם, ובמקרה הטוב, תידחה התביעה בבית המשפט ו/או שנשלם פיצוי חלקי, אז למה לשלם מיידית.
בדיון בבית המשפט שאלה השופטת – מדוע אינכם משלמים למבוטח פיצוי עבור הנזקים שנגרמו.. "הסיבה היחידה היא הודעתו של רוטנברג הייתה מאוחרת" הודו נציגי חברת הביטוח.
נכון מאוד ענתה השופטת, אולם במקרה זה אני חושבת כי קיימת סיבה מוצדקת על האיחור, ובשל העובדה כי שלחתם שמאי רכוש אשר אישר את הנזקים שנגרמו אין לחברת הביטוח זכות לדחות את תביעתו של המבוטח.
עוד הוסיפה השופטת "מעיוני בתביעה הגעתי למסקנה כי אני שוללת את העובדה כי המבוטח ובעלי המקצוע עשו יד אחת כדי להונות את חברת הביטוח, כמו כן הוצגו בפני חשבוניות תיקון אשר מגבשות את תיקון הנזקים, ולדעתי קבעה נראה לי שעלות שיקום גג המבנה והחלפת הרעפים סביר ביותר".
מכאן גם הדגישה השופטת כי התרשמה שהמבוטח הוא אדם אמין. ובשל העובדה כי עשה ככל שביכולתו למזער את הנזקים בתיקון מיידי וכך חברת הביטוח יצאה נשכרת.
לסיכום קיבלה השופטת את תביעתו של מר רוטנברג ופסקה שהיה למבוטח כיסוי ביטוחי, ועל חברת הביטוח לשלם לו תגמולי ביטוח ופיצוי בסך 43,000 שקל כולל הוצאות.
מכאן אני מדגיש כי דוגמת פסק הדין הזה הינו אחת מתוך אלפי פסקי דין אשר מסופרים של "שיטת מצליח" של חברות הביטוח.
קריאת שורות הללו מעשירה את ידיעותיהם של ציבור הקוראים תוך מימוש זכויותיהם מול הטייקונים ובעלי חברות הביטוח אשר עושים ככל שביכולתם להתחמק מתשלומים ופיצויים שבאמת מגיעים.
תוכן המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו בביצוע ו/או מפעולה כלשהי.